הזוהר הצפוני
הסבר מדעי על התופעה
האנרגיה שמייצרת את הזוהר הצפוני מגיעה מהשמש. השמש יוצרת משהו שנקרא "רוח השמש". זה שונה מהאור שאנו מקבלים מהשמש, שמחמם אותנו ועוזר לנו לראות במהלך היום. רוח סולארית זו מתרחקת מהשמש דרך החלל ונושאת עימה חלקיקים זעירים הנקראים פרוטונים ואלקטרונים. כאשר חלקיקים אלה מכוונים בדרכם כלפי כדור הארץ אנו יכולים לראות את הזוהר הצפוני.
כאשר רוח השמש מתקרבת לכדור הארץ היא גורמת לעיוות בשדה המגנטי שלנו. בעוד שרוב החלקיקים מוסחים מאיתנו, חלקם מצליחים לברוח לאטמוספירה שלנו סביב הקטבים המגנטיים. בשלב זה, החלקיקים ה"נמלטים" מתנגשים באטומים ובמולקולות היוצרות את הגזים באטמוספירה שלנו וגורמים להם" להתרגש". זהו עסק מסובך אך בעיקרו של דבר, כאשר אטום או מולקולה "נרגשים" מתחילים להירגע או לחזור למצבם המקורי, הם פולטים אנרגיית פוטון בצורה של אור.
פליטות הפוטונים הללו בקנה מידה עצום הם שגורמים לזוהר הצפוני להופיע בשמי הלילה שלנו.
אמונות ומיתוסים
היום אנחנו צופים בתופעה ומתפלאים מיכולותיו האינסופיות של הטבע והאנרגיה הפועלת בתוך ומחוץ לכדור הארץ. חשבתם פעם מה חשבו על התופעה לפני אלפי שנים? לפני המדע והיכולת לחקור את מקור התופעה, היו הרבה אמונות ואגדות לגבי האורות הירוקים. חלקם מונעים מפחד וחלקם מהשראה. הזוהר הצפוני תמיד זכה לכבוד בקרב אנשי הצפון, אך בעבר גם למנה טובה של פחד.
להלן כמה מהמיתוסים והאגדות על האורורה בוריאליס שאנשים מספרים.
פינים קדומים האמינו כי האורות הירוקים מופיעים בשמי הלילה כרוחות רדופות של מתים. בצפון, האורות מופיעות לרוב בצבע ירוק בהיר לעין בלתי מזוינת. בגרינלנד למשל, דמיינו את נשמתם של ילדים מתים משחקים בשמיים.
לסאמים הייתה אמונה שאלו שנרצחו עדיין מדממים או אפילו חותכים את עצמם לאחר המוות, וגורמים לאורורות בשמיים. העמים הילידים בסיביר וכמה שבטים אינדיאנים האמינו שהמתים רוכבים על סוסים או משחקים בשמיים, ומידי פעם שדמם נשפך זה גורם להופעת האורות. שבטים אינדיאנים אחרים האמינו כי הזוהר הצפוני מהווה אינדיקציה לכך שהמתים כל כך שמחים שהם רוקדים.
במקרים נדירים שבהם הזוהר הצפוני חזק מספיק הוא מופיע בדרך כלל בצבע אדום ומגיע גם למרכז אירופה. לא פלא שהצרפתים, האיטלקים והיוונים של פעם ראו בהם סימנים בטוחים של דם שנשפך.
אחד המיתוסים האחרונים יותר נוגע דווקא לאמונות שבתרבות היפנית והסינית. לפיהם התעברות תחת שמי הזוהר הצפוני תזכה את הילד שנולד בברכה ובמזל טוב.
כל אלה כמובן עדיין בגדר אמונות ומיתוסים, אך ללא ספק במשך דורות הזוהר הצפוני היה נחשב למחזה עוצמתי ומרהיב שאי אפשר לשכוח.
מתי הכי טוב, ואיפה אפשר לראות את הזוהר הצפוני?
התקופה האידיאלית ביותר לצפייה בזוהר הצפוני מתחילה כבר בסתיו. סוף אוגוסט וספטמבר הם חודשים מעולים לצפייה באורות הצפון, הלילות החשוכים מתחילים, השמיים בדרך כלל נקיים מעננים ולא כל כך קר. יש את כל התנאים המתאימים לצפייה בזוהר הצפוני. החודשים הפופולאריים ביותר לצפייה בזוהר הם בין דצמבר לסוף מרץ- תחילת אפריל. בדצמבר וינואר הלילות מתארכים והימים מתקצרים, אין הרבה שעות אור ולכן זה מגדיל את הסיכויים לצפות בזוהר. בפברואר- תחילת אפריל היום אומנם מתארך והשמש זורחת אבל השמיים מתבהרים וגם אז הסיכויים לצפות בזוהר גדלים.
ניתן לצפות בזוהר הצפוני בפינלנד, שוודיה, נורבגיה, איסלנד, גרינלנד וקנדה. אנחנו נמצאים במעגל הארקטי בחלק הצפוני של פינלנד ועמוק בתוך אזור האורורה. ניתן לצפות בזוהר הצפוני בהרבה מאוד יעדים בלפלנד, המרכזית והפופולארית ביותר היא העיר רובניימי. רובניימי ממוקמת בתחילתו של המעגל הארקטי. הטמפרטורות בחורף יחסית קלות בהשוואה לחלקים הצפוניים יותר של לפלנד. כשיש פעילות סולארית ותנאי מזג האויר מאפשרים, רוב הסיכויים שתוכלו לצפות בזוהר הצפוני גם ממרכז העיר.
למה לקחת סיור פרטי לצפייה בזוהר הצפוני?
בסיור פרטי לציד הזוהר הצפוני אתם מבטיחים לעצמכם את מירב הסיכויים לצפייה בתופעה. אם הגעתם ללפלנד ולא שכרתם רכב הסיכויים שלכם לצפות באורות יורדים. מארגני הסיור יודעים בדיוק לאן ללכת ואם תנאי מזג האויר טובים. יש הרבה מאוד מקומות בהם אפשר לצפות בזוהר ברחבי לפלנד, החוכמה היא לדעת לתפוס את המקום הנכון בזמן הנכון. בסיור פרטי יש מספר מצומצם של אנשים, כולם להוטים לראות את הזוהר ויעשו הכל כדי להצליח. המדריך יכול לזהות מהר אם מזג האויר במקום שנבחר מאפשר צפייה באורות הירוקים או לא, ולקבל החלטה אם להישאר או להמשיך ולחפש מקום אחר. בסיור פרטי הפוקוס מאוד ברור- חייבים לראות את הזוהר!
וכמובן לא לשכוח שהמדריך הפרטי מגיע עם מצלמה מקצועית לצילום הזוהר הצפוני, כך שתוכלו לחזור הביתה עם מזכרת.
5 צעדים להגדיל את הסיכויים שלך לראות את הזוהר הצפוני בלפלנד
מדריך מקצועי- סיור עם מדריך מקומי מנוסה מגדילה את הסיכויים לצפות בזוהר הצפוני. המדריך מתמצא בתופעה, מכיר את כל המקומות הטובים לצפייה באורות ויודע לזהות אם תנאי מזג האויר משתנים. המדריך עושה טיולים כמעט כל ערב ועל מקצועיות אי אפשר להתפשר.
ניידות- אחד הגורמים החשובים ביותר היא האופציה להיות נייד. הרבה פעמים הזוהר הצפוני נמצא ממש במרחק נגיעה אבל אם לא יהיה לכם איך להגיע לשם ברכב ככל הנראה שלא תצליחו לראות את יופיו. ניידות מאפשרת גמישות ותזוזה וכך אם בחלק אחד של פרברי העיר לא רואים את הזוהר ובחלק השני כן, תהיו בטוחים שלא תפספסו את זה.
להתרחק מהאור- אי אפשר לראות את הזוהר הצפוני כשיש אור. ברגע שיוצאים מהעיר ומתרחקים מזיהום האור לכיוון היערות, האגמים והשטחים הפתוחים הסיכויים גדלים.
סבלנות- הסיורים של הזוהר הצפוני מתחילים בדרך כלל באזור השעה 20:00 בערב ולעיתים נמשכים גם אחרי חצות. הסיבה הפשוטה לכך היא שצריך הרבה סבלנות כדי לראות את האורות. לפעמים הערב מתחיל והם לא מופיעים בשמיים אבל אחרי שעה או אפילו שעתיים, פתאום זה קורה והשמיים נצבעים בירוק. לפעמים ניתן לראות את האורות מיד ולפעמים סבלנות היא המפתח.
איגלו זכוכית- לינה באיגלו זכוכית זו חוויה בפני עצמה, אבל היא גם ברוב הפעמים תאפשר לכם לראות את הזוהר הצפוני בקלות כשאתם מתכרבלים במיטה. המקומות בהם ממוקמים האיגלואים נמצאים הרחק ממרכז העיר ובאזורים חשוכים בהם ניתן לצפות בקלות בזוהר. האיגלו כולו או ברובו מזכוכית, לכן אפשר להנות מהחמימות בפנים ולחכות לצפות באורות עם כוס שוקו חם או יין. בנוסף, האיגלו מאובזר במערכת מיוחדת שמתריעה כאשר האורות נצפים בשמיים וכך גם אם נרדמתם תדעו כשזה קורה.
לסיכום, לצפות בזוהר הצפוני זו חוויה של פעם בחיים שלא הרבה זוכים לה. יש חורפים שהפעילות הסולארית מוגברת והזוהר הצפוני מופיע מידי שבוע ולפעמים לכמה ימים ברצף, ויש חורפים שזה מופיע פחות. חשוב לזכור שמדובר בתופעת טבע ועד כמה שניתן לצפות אותה ולהתארגן אליה מראש, לא תמיד ניתן לראותה. אנחנו מקווים שבנוסף לכל האטרקציות המדליקות שתחוו בטיול שלכם ללפלנד, תוכלו להנות גם מהחוויה המדהימה הזו.